<h1>רבינו ירוחם ני"ב ח"ב</h1>
<h2>דף יב.</h2>
אל יפלה אדם כליו לאור הנר גזירה שמא יטה ויתקן הנר. יפלא פירוש מבער בגדיו מכנים כדמתרגמינן בערתי הקדש פלתי. וכן אסור לבדוק לאור הנר אם הוא בגדו או בגד אשתו ודוקא במקום שרגילין האנשים ללבוש בגדים רחבים כמו הנשים וצריך עיון דק להפריש ביניהם אבל במקום שיש הפרש גדול בין בגד איש לבגד אשה מותר כי במעט יבחין בין זה לזה ולא יטה הנר כך פשוט בשבת.
<h2>דף יב:</h2>
לא יקרא אדם לאור הנר שמא יטה ויתקן הנר שיראה בטוב ואפילו הנר גבוה ב' קומות ואפילו י' בתי' זו על גב זו דכיון דגזור רבנן לא פליג. ואחד אינו קורא אבל ב' קורין דכל א' יזכור לחבירו שהוא שבת אם יבא להטות. ואם קורין בשני עניני' אפי' שנים אסור דכל א' יש לו לעיין בשלו ולא ירגיש במה שעושה חבירו ואם היא מדורה של אש אפילו רבים וכלן קורין בענין א' כאיש א' הם חשובים ואסור לפי שעומדים רחוקים זה מזה ולא ירגיש במה שיעשה חבירו ועוד שזנבות האודים סמוכים לכל א' ויתקן ולא ירגיש חבירו. ואם הוא אדם חשוב שאינו רגיל אפילו בחול להטות הנר מותר לקרות אפילו יחידי לאור הנר. וחזן הכנסת שיש לו לסדר הפרשיות לז' עולין רואה מהיכן התינוקות קורין אבל הוא לא יקרא ויכול לסדר הוא ראשי פרקים אבל לא כל הפרש'. ותינוקות של בית רבן אפילו כל הפרשה מסדרין שאימת רבן עליהן ולא יבואו להטות בלא רשות רבן כך פשוט בשבת. לבדוק כוסות וקערות לאור הנר שיהיו נקיות ולא יהיה בהן דבר מגונה בין שמש קבוע בין שאינו קבוע מותר לבדוק ודוק' שהנר מנפט שהוא מאוס ולא יגע בו וגם מאיר הרבה ולא יבא להטות אבל נר משמן אם שמש שאינו קבוע ודאי אסור פי' שהו' מדקדק יותר לבדוק יפה אולי ימצא חן בעיני בני הבית וישכירוהו אבל שמש קבוע הלכה דמותר לבדוק ואין מורין כן כך פשוט בשבת וכן כתב רי"ף אבל רש"י פירש להפך דשמש קבוע אסור בנר של שמן שאימ' רבו עליו דמדקדק יותר ובשמש שאינו קבוע דבודק ואין מורין כן.
<h2>דף כ:</h2>
אלו פתילות דאין מדליקין בהן לא בלכש פירוש ארז יש שיש כמין צמר בין קלפתו לעצו ונקרא לכש ועושין ממנו פתילה. ולא בחסן והוא פשתן דדייקי פירוש שכתשו אותו ולא נפיץ ואינו מנופץ ועושין ממנו פתילה. ולא בכלך והוא קושקרא כלומר פסלת של משי העשוי ככובעין והיא בית התולעת ונופצין אותו וטוין אותו ועושין ממנו בגד ואסור לעשות ממנו פתילה. ולא בפתילת האידן פי' בערבה יש בתוכו כמין צמר ואם עשה ממנו פתילה אסור. ולא בפתילת המדבר הוא כמין עשב ארוך ועושים ממנו פתילה ואסור להדליק בה בשבת. ולא בירוקא שעל פני המים והוא כשהספינה מתעכבת במקום אחד במים גדל ירקרוקית סביב שולי' מבחוץ ואם עשה פתילה מאותו ירקרוקית אסורה כך פשוט בשבת וצמר גפן שהוא קוטון וכן קנבוס אם עושין ממנו פתילה נחלקו בו הפוסקים יש מי שכתב דהוא מין עץ ואנן קיימא לן דכל היוצא מן העץ אין מדליקין בו אלא פשתן וכן כתב רש"י אבל רבינו תם כתב דאינו מין עץ ומותר לעשות ממנו פתילה להדליק נר בשבת וכן כתוב בתשובת הגאונים שמתירין.
ועוד פשוט דאין מדליקין באליה.
פתילות ושמנים שאסרו חכמים לא אסרו דוקא על שמדליק על שלחנו אלא כל נרות שבבית שבחצר אסור דכיון שמשתמשין לאורה אם לא ידליק בטוב יבא להטות כך מוכח בשבת.
ועוד פשוט ואלו שמנים שאסור להדליק בה בשב' לא בזפת ולא בשעוה כלומר שלא יתן חתיכת זפת או שעוה בנר במקום שמן. ולא בשמן קיק יש אומרים עוף יש בכרכי הים ששמו קיק ויש אומרים שמן שעושין מגרעיני צמר גפן ויש אומרים שמן עשב שהוא קיקיון כמו של יונה הנביא. ושמנים שאסרו חכמים להדליק בהם לפי שאין נמשכין אחר הפתילה ואלו שאין נמשכין יבא להטות ולתקן הנר בשבת. יש מי שפירש כי הא דאמרינן בגמרא עד כאן פסול פתילות מכאן ואילך פסול שמנים כלומר פסול פתילות אם הניחן בשמן כשר וכן פסול שמנים אם הניח בו פתילה כשרה דהשמנים והפתילות האסורים אינם אסורים אלא כל אחד לבדו אבל אם כרך שמן פסול עם פתילה פסולה ועשה ממנו נר בשבת מותר שהשמן נמשך אחר הפתילה מאחר שהוא דבוק בה וגם הפתילה אינה מסכסכת כיון שהשמן דבוק בה ורוב הפוסקים הסכימו שאסור. נר של שעוה אם מותר להדליק בה בשבת נחלקו בו הפוסקים רש"י פירש שאם כרך שעוה סביב הפתילה ועשה נר שמותר וכן נוהגין באשכנז ובצרפת דלא אסרו שעוה בשמנים אלא כשמשים שעוה בנר כעין שמן אבל לעשות ממנו נר כגון לכרוך שעוה על פתילה ולעשות נר מותר וחכמי נרבונא אסרוה ואם לקח נר שעוה והניחה בנר ונתן שמן עליה מותר אבל נר שעוה בלא שמן אסור להדליק בה וכן כתוב בספר העתי' שהביא מתשובת הגאונים שאסרוה ורי"ף נראה כרש"י ומכל מקו' לדברי הכל של שעוה או של זפת או של חלב ונתנה בנר עם שמן מותר וכל זה שכתבתי בשעוה הוא הדין בזפת או בחלב.
<h2>דף כא.</h2>
כל אלו שאמרנו שאין מדליקין בהן בשבת אבל עושין מהן מדורה בשבת בין להתחמם כנגדה בין להשתמש לאורה בין על גבי קרקע בין על גבי מנורה ולא אסרו אלא לעשותן פתילות נר לבד כך פשוט בשבת.
ועוד פשוט וכל הפתילות שאסרו חכמים מפני שהאור מסכסכת בהן וקופצת ונפסקת ואין אורה ושלהב' עומדת במקומה.
שמנים שאמרו חכמים אין מדליקין בהן אפילו נתן לתוכן שמן אסור. והכורך דבר שמדליקין בו על דבר שאין מדליקין בו אין מדליקין בו ודוקא להדליק אבל להקפות מותר כך פשוט בשבת ופרש"י להדליק אסור אם היה כורך אותם אבל להקפות לשים הדבר שאין מדליקין בו לא בראש הדולק אלא תחת ראש האחר לסמוך עליה הפתילה כדי שתהיה הפתילה צפה ולא תטבע בשמן, וכן פירש ר"י ורי"ף פי' להקפו' להעבות ראש הפתילה כדי להרבות אורה ולפי זה מה שנהגו לכרוך פתילה על גבי גמי כמו שעושין פתילות לעששיות של זכוכית שאין עושין כן אלא שתעמוד הפתילה מותר ולפי פרש"י שאסר לכרוך פתילה על גבי אגוז בראש שמדליקין אסו' לכרוך גם כן פתילה על גבי גמי ואפי' לפרש"י נראה שמותר שגמי אינו ראוי להדליק ואין עושין אותו להרבות אורה אלא להעמיד הנר וכן נהגו העולם. חלב אין מדליקין בו בין מבושל בין שאינו מבושל אבל חלב מהותך ונתן לתוכו שמן כל שהוא מותר להדליק בו כך פשוט בשבת. שמן דגים מדליקי' בו [מתני' כ"ד ע"ב] פי' והוא שמן צלול שעושין מגלגל עינו או מבשרו אבל קרבי דגים שנמוח ואינו צלול אסור להדליק בו אבל אם נתן לתוכן מעט שמן מותר להדליק בו כך פשוט בשבת.
<h2>דף כג:</h2>
כשמתפלל שבת מבעוד יו' כגון שמתפלל של שבת בערב שבת כמו שכתבתי בנתיב י"ט והוא מפלג המנחה ולמעלה שהוא שעה ורביע קודם הלילה מדליק נר של שבת ואין זה קרוי הקדמה מאח' שמקבל שבת כך כתבו המפרשים בברכות [כ"ז ע"א] על ההיא דמתפלל של שבת.
המדליק נר שבת לא יקדים יותר מדאי דנר' שאין מדליקין לכבוד שבת ולא יאחר יותר מדאי כך פשוט בשבת.
<h2>דף כד:</h2>
מדליקין בשמן אגוזים ובשמן שומשמין ובשמן של צנו' ובשמן פקועות והיא דלעת מדברית וכן בנפט והוא מ[י]ן שמן שריחו רע וכן בעטרן והוא פסולת הזפת ונקרא אלקיטראן ואין מדליקין באליה כך פשוט.
<h2>דף כה:</h2>
הדלקת נר בשבת חובה כך פשוט בשבת. יש מי שכתב שאין מברך על ההדלקה ורוב הפוסקים הסכימו שמברך וכן כתב ר"ת וכן בסדר רב עמרם המדליק נר של שבת יאמר ברוך אתה יי' אלהי' מלך העולם אשר קדשנו במצותיו וציונו להדליק נר של שבת וכן עמא דבר. נר שהיתה דולקת מערב שבת והגיע עת להדליק נר של שבת יש מי שכתב שאין חייב לכבותה ולחזור ולהדליקה וגם לא להדליק אחרת. ורבינו תם כתב שמכבה אותה וחוזר ומדליקה.
אין מדליקין בצרי והוא בלשמו מפני שריחו טוב ויבא להסתפק ממנו וגם שהוא עף ואולי ידלק הבית. וכן אין מדליקין בנפט לבן בחול ואין צריך לומר בשבת מפני שהוא עף ואולי ידלק הבית כך פשוט בשבת וכבר כתבתיו למעלה.
<h2>דף כז:</h2>
כל היוצא מן העץ אין מדליקין בו אלא פשתן כך כתוב בשבת וכבר כתבתי למעלה [כ' ע"ב] אם עושין פתילה מקנבוס או מצמר גפן בדין אלו פתילות.
<h2>דף כח:</h2>
פתילת הבגד שקפלה ולא הבהבה כלומר ששזרה כמו שעושין הפתילות ולא הבהבה באור כלומר שלא חרך אותה באור מדליקין בה וכן בסרמטוטין אפי' אינם מחורכים באור כך פשוט בשבת ובתוספו' כתבו שאין מדליקין בסרמטוטין ואפי' מחורכים ונהגו הנשים להבהב ראשי הפתילות באור כדי שיהו נוחות להדליק ומנהג יפה הוא.
<h2>דף כט:</h2>
לא ימלא אדם שפופרת של ביצה ואפי' היא של חרס וימלאנה שמן ויתננה ע"פ הנר בשביל שתהא מנטף מעט מעט השמן על הנר גזירה שמא יסתפק מהשמן שבביצה ואם חברה היוצר מתחלה או אדם אחר שחברה בטוב בחרסית ובסיד מותר מפני שהוא כלי אחד ולא יבא להסתפק ממנו בשב'. ולא ימלא אדם קערה שמן ויתננה בצד הנר ויתן ראש הפתילה בתוכה שאינו דולק בשביל שתהא שואבת כלומר כדי שימשך השמן אל הראש האחר מן הפתילה שדולק שמא יבא להסתפק ממנו בשבת והמסתפק ממנו חייב משו' מכבה כך פשוט בשבת.
מכבה הנר מפני שהוא מתירא מפני גוים מפני לסטים כלומר שהו' יום איד שלהם ואיך רשאי שום אדם להדליק אור זולתי בבית ע"ז שלהם או מפני לסטים שלא יראו הנר ויבאו עליו או מפני רוח רעה והוא קשה לו כשרואה פטור אבל אסור ואם מכבה בשביל שחס על הנר שלא ישבר או על השמן או על הפתילה פטור אבל אסור. ואם היא פתילה שצריך להבהבה כדי שיאחז בה האור יותר והיא נעשית פחם מתחלה כשמכבה אותה ויהיה נוחה לידלק ואם כן מתקן כלי הוא וחייב חטאת.
<h2>דף לה:</h2>
אם הדליק נר שבת הסכימו בו רוב הפוסקים שאם לא קבל עדין שבת מותר לעשות דברים האסורים לעשותן בשבת כגון להדליק נרו' אחרות ולצלות דג קטן וכיוצא בו ובעל הלכות גדולו' כתב שאסור וראשון עקר.
<h2>דף מב:</h2>
אין נותנין כלי תחת הנר בשביל לקבל השמן המטפטף מן הנר שאסור לבטל כלי מהיכנו והשמן הוא מוקצה ואחר שיפול בו נאסר הכלי לטלטלו כך פשוט בשבת. ועוד פשוט אם נתנו מבעוד יום מותר. אין נהנין מן הנר בשבת שאינו מן המוכן. ומותר השמן שבנר ושבקערה אסור להסתפק ממנו באותה שבת כך פשוט בשבת.
<h2>דף מד.</h2>
לשום ככר או מעט פת בנר לטלטלה אגב הפת ראיתי כמה נשי' טועות בזה שלא אמרו [מ"ג ע"ב] ככר או תינוק אלא לגבי מת אבל דבר אחר האסור לטלטלו בשבת אין מועיל בו לא חתיכה ולא ככר מפת וכן כתב הר"מ בתשובה וכן כתב רבינו נסים.
נר או מנורה של מתכת הנקרא בלשון חכמי' פמוט מותר לטלטלן בשבת ואפילו הנר ישן שהוא מאוס ואפילו של נפט שהוא מוסרח דאין לנו מוקצה מחמת מיאוס ומות' לטלטלו אם צריך להשתמש בו או למקומו. וכל נר או מנורה שהדליקו בה באותה שבת אפילו כבתה אסור לטלטלה דהוי מוקצה מחמת איסו' כך פשוט בשבת. רש"י כתב בשבת [קכ"ב ע"א] דוקא קטנות מותר אבל גדולות כבר ייחד להן מקו' אבל בתו' פירשו בהפך וכן נראה עקר. יש מי שכתב דנר או מנורה שהדליקו בה באותה שבת ומתנה בה תנאה כלומר לומר מע"ש איני בודל ממנה כל בין השמשות כדאמרינן בסוכה [ביצה ל' ע"ב], אחר כך מותר לטלטלה בשבת ויש מי שכתב דלא מהני בה תנאה וכן נראה מהירושלמי [ה"ז] וכן נראה עקר דאפילו התנה אסור לטלטלה.
<h2>דף מה.</h2>
מניחין נר ע"ג דקל מע"ש להיו' דולק בשבת דמאחר שאסור לטלטלו בשבת לא יבא להשתמש באילן כך פשוט בשבת.
<h2>דף מו.</h2>
מנורה של חוליות בין קטנה בין גדולה שמפרקין אותה ואחר כך חוזרין אות' כמו שהיא אסור לטלטל בשבת שמא תתפרק ויחזירנה ונמצא בונה ואפי' לא הדליק בה באותה שבת כי כשהתירו לטלטל מנורה שלא הדליקו בה באותה שבת כמו שכתבתי למעלה [מ"ד ע"א] דוקא שאינה של חוליות. ואם יש בה סידיקי כלומר סדקים בקנה שלה שנראה כמו שהיא של חוליות אפילו שאינה של חוליות אסור לטלטלה שמא יאמרו של חוליות היא ואפי' היא קטנה כך פשוט בשבת. ורי"ף הביא כל זה, ויש מן המפרשים שכתבו שמותר לטלטלה אפי' של חוליות כדאמרינן בביצה [כ"ב ע"א] דאמרינן דאין זוקפין המנורה בי"ט דברי בית שמאי וב"ה מתירין והלכ' כב"ה וכדי שלא תקשה מההיא להא דהכא תרצו דהתם מיירי בדרפיא שמותר להחזירה כדאמרי' למטה אבל אם נכנסת בדחק אסו' כדאמרי' הכא בסוגיית שבת ומ"מ תמה הוא על רי"ף איך לא הביא זה החלוק.
<h2>דף מז:</h2>
נותנין כלי תחת הנר לקבל ניצוצות ואפי' בשבת כי ניצוצות אין בהם ממש ואחר שיכבו מותר ליטול הכלי א"כ אינו מבטל כלי מהיכנו ואסו' ליתן בתוך זה הכלי מים ואפילו מע"ש שמא יתנם בשבת ומקרב הכבוי פי' והוא דבר קרוב לטעות וגזרו בו ואפילו היא גזירה לגזירה כך פשוט בשבת. עששית שהיא של זכוכית או כוס שמדליקין לשבת ונותנין בו מים מותר ולא דמי לאותה שכתבתי למעלה במים ולא דמי דהתם במים יטעה אבל כאן בשמן הוא יודע בטוב שאסור ליתן שמן בנר שבת.
מותר לתת מים מבעוד יום בנר כי כל מה שנעשה מבעוד יום אין בו משום גורם כבוי כך כתב הרמ"ה.
<h2>דף קכ:</h2>
נר שעל גבי הטבלא מנער הטבלא והיא נופלת מאליה ואם כבתה כבתה ודוקא בשוכח אבל מניח נעשה בסיס לדבר האסור ואסור פשוט בשבת. פרש"י בנר דלוק ועכ"פ צריך לומר שאין בו שמן שאם היה בו שמן היה שופכו והוי כמסתפק מן הנר בשעה שדולק שחייב משו' מכבה ולפי מה שפי' בעל הערוך דלא אמרינן דמודה ר"ש בפסיק רישיה ולא ימות אלא היכא דיש לו הנאה אבל אין לו הנאה מותר בדבר שאין מתכוין (אלא) [אפי'] בפסיק רישיה כמו שכתבתי באבות מלאכות [חי"ד] יראה דאפי' בנר שיש בו שמן דאין לו הנאה כשנשפך. ובירושלמי [פ"ג ה"ז] מוקי לה בנר שכבה ולא גריס ואם כבתה כבתה ואתי כרבי יהודה ואסור טלטול גמור בנר שכבה או אי נמי (כב"ש) [כר"ש] דמיירי בנר גדול כגון כוס או קערה ועששית ומודה בה ר"ש או אי נמי שיש בה גחלת והשלהבת כבתה. נר שאחורי הדלת אסור לפתוח ולנעול כדרכו דמודה ר"ש בפסיק רישיה כך פשוט בשבת. פרש"י שהנר מונח אחורי הדלת וחיישינן שמא יכבה אותו הרוח. ור"י פיר' שהנר תקוע (בכותל שאחורי) [באחורי] הדלת ובפתיחת הדלת ובנעילתו מרחיק השמן מן הפתילה או מקרבו אל הפתילה ור"ח פי' שהנ' קבוע בכותל שאחורי הדלת וכשפותח הדלת מכה בכותל ויש לחוש שמא יכבה הנר.
<h2>דף קכב.</h2>
נר דלוק ביד גוי להדליק לישראל בכל מקום למשוך היין ולהבי' לחם מות' שילך הגוי עמו ובכך דטלטול נר אינו אסור אלא משום מוקצה ורבינו תם עשה מעשה בכך להתיר וכן כתב הר"מ בתשובות.
<h2>דף קמב:</h2>
לשום ככר או מעט פת בנר לטלטלה אגב הפת ראיתי כמה נשי' טועות בזה שלא אמרו [מ"ג ע"ב] ככר או תינוק אלא לגבי מת אבל דבר אחר האסור לטלטלו בשבת אין מועיל בו לא חתיכה ולא ככר מפת וכן כתב הר"מ בתשובה וכן כתב רבינו נסים.
